מדוע כה קל לשקר?‏

איש מאיתנו אינו אוהב שמשקרים לו.‏ אולם,‏ ברחבי תבל אנשים משקרים איש לרעהו מטעמים שונים.‏ סקר שפורסם בספר The Day America Told the Truth (‏היום בו אמריקה אמרה את האמת)‏ מאת ג׳יימס פטרסון ופיטר קים,‏ גילה כי 91 אחוז מכלל האמריקנים משקרים דרך קבע.‏ מחברי הספר ציינו:‏ ”‏רובנו מתקשים לעבור שבוע תמים מבלי לשקר.‏ אחד מתוך חמישה מאיתנו אינו מסוגל לעבור יום אחד מבלי לשקר — ואנו מדברים על שקרים שבמודע,‏ מתוך כוונה תחילה”‏.‏

בימינו,‏ נעשה השקר מנהג נפוץ כמעט בכל תחומי החיים.‏ מנהיגים פוליטיים משקרים לעם ואחד לשני.‏ שוב ושוב,‏ הם מופיעים על מרקע הטלוויזיה בהכחישם כל קשר לתככים שערורייתים בהם היו שקועים עד צוואר.‏ סיסיליה בוֹק כתבה בספרה Moral Choice in Public and Private Life‏—‏Lying (‏השקר — בחירה מוסרית בחיים ציבוריים ופרטיים)‏:‏ ”‏במשפטים ובעיתונאות,‏ בממשלה ובמדעי־החברה,‏ הונאה נחשבת כדבר שבשיגרה,‏ כשהמשקרים עצמם והמחוקקים מתייחסים אליהם כמוצדקים”‏.‏

בהתייחסו לשקרים פוליטיים בארה״ב,‏ ציין כתב־העת Common Cause Magazine (‏חוברת ’‏המטרה המשותפת’‏)‏ למאי־יוני 1989:‏ ”‏ווטרגייט ומלחמת וייטנאם התחרו בפרשת אירן־קונטרס במונחים של הונאה ממשלתית ופגיעה באימון הציבור.‏ אם כן,‏ מה הופך את שנות נשיאותו של רייגן לנקודת־מיפנה מבחינה זו?‏ רבים שיקרו,‏ אך רק אחדים התחרטו על כך”‏.‏ יש,‏ אם כן,‏ סיבה מוצדקת לחוסר אימון מצד הציבור הרחב במנהיגיו הפוליטיים.‏

בקשריהם הבינלאומיים,‏ מתקשים מנהיגים אלה לבטוח זה בזה.‏ הפילוסוף היווני הידוע,‏ אפלטון,‏ ציין:‏ ”‏שליטי המדינה.‏.‏.‏ רשאים לשקר כל עוד שזה לטובת המדינה”‏.‏ הנבואה המקראית שבדניאל י״א:‏27 מיטיבה לתאר את מהות היחסים הבינלאומיים:‏ ”‏ועל שולחן אחד כזב ידבֵּרו”‏.‏

בעולם העסקים,‏ הונאות הקשורות במוצרים ושירותים הינן דבר שבשיגרה.‏ על הקונים לקרוא בקפידה את האותיות הקטנות שעל־גבי החוזה בטרם יחתמו על הסכם כלשהו.‏ למספר מדינות סוכנויות ממשלתיות שתפקידן להגן על האנשים מפני פירסומים מתעים,‏ מפני סחורה מזיקה המוצגת כמועילה או כתמימה ומפני הונאה.‏ חרף מאמצים אלה,‏ אנשים ממשיכים לסבול הפסדים כלכליים בשל סוחרים לא־הגונים.‏

לגבי רבים,‏ השקר הינו כה קל עד כי הוא הופך הרגל.‏ אחרים דוברים לרוב את האמת,‏ אך בעת לחץ הריהם נכונים לשקר.‏ מעטים הם המסרבים לשקר בכל מצב שיתעורר.‏

שקר מוגדר במילון אבן־שושן כ”‏כזב,‏ סילוף האמת;‏ דברים שאינם מתאימים למציאות”‏.‏ המטרה היא להשפיע על אחרים להאמין בדבר־מה אשר השקרן יודע כי אינו אמת.‏ באמצעות שקרים או חצאי־אמיתות,‏ הוא חפץ להונות את אלה הזכאים לדעת את האמת.‏

הסיבות לשקר

אנשים משקרים מסיבות רבות.‏ יש הסבורים שהם חייבים לשקר ביחס לכישוריהם במטרה להתקדם בעולם תחרותי זה.‏ אחרים מנסים לחפות על טעויותיהם או על אשמתם בשקרים.‏ יש המזייפים תעודות כדי לתת את הרושם שביצעו עבודות שלא עשו כלל.‏ כמו־כן,‏ יש המשקרים כדי לפגוע במוניטין של מישהו אחר,‏ כדי להימנע ממבוכה,‏ כדי להצדיק שקרים קודמים,‏ או כדי להונות את הזולת מבחינה כספית.‏

רבים מנסים להצדיק שקרים בטענה שהשקר מגן על אדם אחר.‏ הם מחשיבים שקר מעין זה כ’‏שקר לבן’‏,‏ כיון שהם סבורים שהדבר לא יפגע באיש.‏ אך,‏ האם באמת לאותם ’‏שקרים לבנים’‏ אין כל השלכות שליליות?‏

חשוב על ההשלכות

‏’‏שקרים לבנים’‏ עלולים להפוך את השקר לנוהג מקובל,‏ שעלול להיות כרוך בנושאים רציניים יותר.‏ סיסיליה בוֹק ציינה:‏ ”‏לא ניתן לפטור בקלות־ראש את כל השקרים המכונים ’‏לבנים’‏.‏ ראשית,‏ לא ניתן לומר בביטחה ששקרים אלה הם אכן בלתי־מזיקים.‏ מה שנחשב בלתי־מזיק או אפילו חיובי בעיני המשקר,‏ עלול להיראות אחרת אצל זה שנפל קרבן לשקר”‏.‏

שקרים — וייראו תמימים ככל שייראו — נוטים להרוס יחסי־אנוש טובים.‏ אמינותו של השקרן מתנפצת,‏ ואפשר שייווצר משבר אימון תמידי.‏ ראלף ולדו אמרסון,‏ כותב מסות מפורסם,‏ כתב:‏ ”‏כל הפרת אמת אינה רק מעין מעשה התאבדות מצד השקרן,‏ אלא אף חבלה בבריאות החברה האנושית”‏.‏

קל לשקרן לספר שקר על אדם אחר.‏ גם אם אין הוא מציג כל הוכחה שהיא,‏ השקר שהוא מעלה מעורר ספקות,‏ ורבים מאמינים לדבריו מבלי לבחון את טענתו.‏ כך,‏ נפגע שמו הטוב של האדם החף־מפשע ומוטל עליו להוכיח את חפותו.‏ לפיכך,‏ אין זה אלא מתסכל כשאחרים מאמינים לשקרן במקום לאדם החף־מפשע,‏ והדבר הורס את היחסים בינו לבין השקרן.‏

האדם המשקר עלול בנקל להפוך לשקרן מועד.‏ שקר אחד מוביל בדרך־כלל למשנהו.‏ תומאס ג׳פרסון,‏ מדינאי אמריקני דגול,‏ ציין בזמנו:‏ ”‏אין עוון שהינו כה מרושע,‏ כה בזוי וכה שפל;‏ וזה המרשה לעצמו לשקר פעם אחת,‏ מוצא שקל יותר לעשות זאת בשנית ובשלישית,‏ עד אשר עם הזמן הדבר הופך אצלו להרגל”‏.‏ זוהי הדרך המוליכה להתמוטטות ערכים.‏

הסיבה לכך שכה קל לשקר

השקר החל כשמלאך מרדני שיקר לאשה הראשונה,‏ באמרו לה שלא תמות עקב אי־ציותה לבוראה.‏ תוצאת הדבר היתה נזק בל־ישוער עבור כל הגזע האנושי,‏ בהמיטו אי־שלימות,‏ חולי ומוות על הכל.‏ — בראשית ג׳:‏1–4;‏ רומיים ה׳:‏12‏.‏

מאז ימי אדם וחוה המרדניים,‏ יצרה השפעתו ההרסנית של אבי־השקר בעולם האנושות אווירה המעודדת שקרים.‏ (‏יוחנן ח׳:‏44‏)‏ זהו עולם מושחת בו האמת הינה יחסית בלבד.‏ כתב־העת סטרדיי איוונינג פוסט מספטמבר 1986,‏ ציין שבעיית השקר ”‏נוגעת לתחומי העסקים,‏ המימשל,‏ החינוך,‏ הבידור והיחסים היומיומיים הפשוטים בין איש לרעהו.‏.‏.‏.‏ קנינו את תיאוריית היחסות,‏ שקר גדול האומר כי אין כל אמת מוחלטת”‏.‏

זוהי השקפתם של שקרנים כרוניים,‏ החסרים כל רגש הזדהות עם קרבנותיהם.‏ מאוד קל להם לשקר.‏ זוהי דרך־חייהם.‏ אחרים,‏ אשר אינם רגילים לשקר,‏ עלולים לעשות כן ללא היסוס מתוך פחד — הפחד שמא ייחשפו,‏ הפחד מפני עונש וכן הלאה.‏ זוהי חולשה המאפיינת את האדם הלא־מושלם.‏ כיצד ניתן להמיר נטייה זו בנחישות לומר את האמת?‏

מדוע להיות דובר־אמת?‏

האמת הינה אמת־המידה אותה התווה בוראנו הנשגב לכל.‏ דברו הכתוב,‏ כתבי־הקודש,‏ מצהיר בעברים ו׳:‏18‏:‏ ”‏חלילה לאלהים לשקר”‏.‏ בנו,‏ ישוע המשיח,‏ אשר שירת כנציגו האישי של אלהים עלי־אדמות,‏ דגל באותה דרישה לדבוק באמת.‏ ישוע אמר למנהיגי־דת אשר ביקשו להרגו:‏ ”‏אלא שכעת אתם רוצים להרוג אותי,‏ איש שדיבר אליכם את האמת אשר שמעתי אצל האב.‏.‏.‏.‏ אם אומר שאינני מכיר אותו אהיה שקרן כמוכם”‏.‏ (‏יוחנן ח׳:‏40,‏ 55‏)‏ הוא הציב עבורנו מופת ללכת בעקבותיו,‏ בכך ש”‏חטא לא עשה ולא נמצאה מירמה בפיו”‏.‏ — פטרוס א׳.‏ ב׳:‏21,‏ 22‏.‏

בוראנו,‏ יהוה,‏ שונא שקרים,‏ כשם שהצהיר באופן חד־משמעי במשלי ו׳:‏16–19‏:‏ ”‏שש הנה שנא יהוה;‏ ושבע תועבת נפשו:‏ עיניים רמות,‏ לשון שקר,‏ וידיים שופכות דם נקי,‏ לב חורש מחשבות אוון,‏ רגליים ממהרות לרוץ לרעה.‏ יפיח כזבים עד שקר ומשלח מדנים בין אחים”‏.‏

אל האמת דורש מאיתנו לחיות על־פי אמות־המוסר שהתווה,‏ אם ברצוננו לזכות בבירכתו.‏ דברו,‏ שנכתב בהשראת רוחו,‏ פוקד עלינו:‏ ”‏אל תשקרו איש לרעהו,‏ שכן פשטתם את האדם הישן [‏את האישיות הישנה,‏ ע״ח‏]‏ עם מעשיו”‏.‏ (‏קולוסים ג׳:‏9‏)‏ אנשים הממאנים לנטוש הרגל זה לשקר אינם מקובלים עליו;‏ הם לא ייזכו למתת החיים ממנו.‏ למעשה,‏ תהלים ה׳:‏7 מצהיר על אלהים בגלוי:‏ ”‏תאבּד דוברי־כזב”‏.‏ ההתגלות כ״א:‏8 מוסיף ואומר שעתיד ”‏כל המשקרים”‏ הוא ”‏המוות השני”‏,‏ שמשמעו השמדה נצחית.‏ מכאן שאימוץ השקפת אלהים על השקר,‏ יש בו כדי להעניק לנו סיבה איתנה להיות דוברי־אמת.‏

אך,‏ מה עלינו לעשות במקרה בו עלולה האמת ליצור מצב מביך או הרס יחסים?‏ אמירת שקר אינה הפתרון,‏ אך ההימנעות מלומר דברים מסוימים אכן פותרת לעתים את הבעיה.‏ מדוע תפיח שקרים אשר רק יערערו את אימונם של האחרים בך ואשר יגרמו לך לאבד את בירכת יהוה?‏

מתוך פחד ועקב חולשה אנושית,‏ האדם עלול להתפתות לחפש מקלט בשקר.‏ זוהי הדרך הקלה ביותר או הנחשבת בטעות כעשיית טובה למישהו.‏ השליח פטרוס נכנע לפיתוי זה כאשר שלוש פעמים התכחש לכך שהכיר את ישוע המשיח.‏ לאחר־מכן,‏ לבו נחמץ בקרבו על כי שיקר.‏ (‏לוקס כ״ב:‏54–62‏)‏ חרטתו הכנה של פטרוס הניעה את אלהים לסלוח לו,‏ וכעדות לכך התברך אחר־כך בזכויות־שירות רבות.‏ חרטה יחד עם החלטה נחושה לחדול לשקר,‏ היא הדרך המובילה לסליחת אלהים על עשיית השנוא עליו.‏

אך,‏ תחת לבקש מחילה לאחר שקר,‏ שמור על יחסים טובים עם בוראך ועל אמינותך בעיני אחרים הדוברים את האמת.‏ זכור כי תהלים ט״ו:‏1,‏ 2 אומר:‏ ”‏יהוה,‏ מי יגור באהלך?‏ מי ישכון בהר קדשך?‏ הולך תמים ופועל צדק ודובר אמת בלבבו”‏.‏

‏(‏מקור המאמר:‏ 1992/‏12/‏15)‏