משרתי יהוה מוקירים את ספרו הקדוש של אלוהים, המקרא. בשל חוסר שלמותנו כולנו מקבלים לעיתים עצות מקראיות. כיצד אנו מגיבים להן? תן דעתך לאֶבְהוֹדְיָה וסִינְטִיכִי, משיחיות מן המאה הראשונה לספירה. התעוררה מחלוקת קשה בין אותן נשים משוחות. הסכסוך בין אבהודיה וסינטיכי עלול היה להפר את שלום הקהילה כולה. המקרא אינו מספר לנו מה אירע בהמשך, אך ייתכן שאותן אחיות נענו לעצתו האוהבת של השליח פאולוס ‎(‏פיל’ ד’:2, 3‏)‎. מצבים דומים לעיתים מולידים קשיים בקהילות משרתי יהוה בימינו. אולם ניתן לפתור בעיות כאלה או אף להימנע מהן אם מיישמים את העצות שבדבר־אלוהים, המקרא. ואם אנו מוקירים את ספרו של יהוה, נחיה את חיינו לאור ההדרכות המצויות בו ‎(‏תהל’ כ”ז:11‏)‎. מ11.16 ג’:1–3

כולנו זקוקים לעידוד, במיוחד בתקופת הילדות. ”ילדים... זקוקים לעידוד כפי שצמחים זקוקים למים”, מסביר טימותי אוונס, איש חינוך. ”עידוד מחזק את הערך העצמי של הילד וגורם לו לחוש נאהב”. אולם אנו חיים בזמנים קשים. אנשים נוהגים באנוכיות, ומעטים מגלים חיבה טבעית ומעודדים את זולתם ‎(‏טימ”ב ג’:1–5‏)‎. השטן מעוניין לרפות את ידינו מפני שהוא יודע שרפיון ידיים יכול להחליש אותנו מבחינה רוחנית ומבחינות אחרות. השטן השתמש באסונות ובהאשמות במאמציו לרפות את ידיו של איוב הצדיק, אך מזימתו האכזרית נחלה כישלון ‎(‏איוב ב’:3; כ”ב:3; כ”ז:5‏)‎. נוכל להיאבק בפועלי השטן אם נעודד את בני משפחתנו וחברי קהילתנו. כך נהפוך את ביתנו ואת אולם המלכות למקומות שבהם נחוש מאושרים ובטוחים. מ11.16 א’:4,‏ 6

בראשית המאה ה־16 החלו כמה גברים אמיצים לתרגם את דבר־אלוהים לשפות השגורות. כאשר המקרא נהיה זמין לכול, אנשים קראו בו. בעקבות זאת הם שאלו: ’היכן מוזכרים בדבר־אלוהים כור המצרף, מיסות בתשלום עבור המתים, וכן האפיפיורים והבישופים?’ מבחינת הכנסייה הייתה זו שערורייה. איך מעז הציבור לפקפק במנהיגי הכנסייה! הכנסייה השיבה מלחמה. גברים ונשים הואשמו בכפירה מפני שדחו את תורות הכנסייה. הכנסייה גזרה עונשי מוות, והרשויות הוציאו אותם לפועל. המטרה הייתה להניא אנשים מלקרוא את המקרא ומלהטיל ספק בכנסייה. באופן כללי, מזימתם הוכתרה בהצלחה. אולם היו כמה אנשים אמיצי לב שסירבו להיכנע לבבל הגדולה. הם הספיקו לטעום את טעמו של דבר־אלוהים ורצו לדעת עוד! מ11.16 ד’:13