חשוב על האומץ והכנות של כותבי המקרא. כותבים רבים מימי קדם החניפו למנהיגיהם והיללו את הממלכות שלהם. אולם נביאי יהוה תמיד דיברו אמת. הם היו מוכנים לחשוף את מגרעות בני עמם, ואף את מגרעות מלכיהם ‎(‏דה”ב ט”ז:9, 10; כ”ד:18–22‏)‎. כמו כן, הם דיברו בגלוי על מחדליהם האישיים ועל הטעויות שעשו משרתי אלוהים אחרים ‎(‏שמ”ב י”ב:1–14‏)‎. מלבד זאת, רבים השתכנעו שהמקרא נכתב ברוח אלוהים בשל עקרונותיו המועילים ‎(‏תהל’ י”ט:8–12‏)‎. עקרונות המקרא מגנים עלינו מפני פולחן כזב ואמונות תפלות שרבים משועבדים להן ‎(‏תהל’ קט”ו:3–8‏)‎. תורות כדוגמת האבולוציה הופכות את הטבע למעין אל, ומייחסות לו כוחות שיש אך ורק ליהוה. מי שאומרים שאלוהים אינו קיים טוענים שעתידנו תלוי אך ורק בנו. אולם הם אינם מציעים שום תקווה אמיתית לעתיד טוב יותר ‎(‏תהל’ קמ”ו:3, 4‏)‎. מ09.16 ד’:10, 11

לבועז היה אכפת מרות והוא הבין את נסיבותיה הקשות בתור אישה זרה. ראשית, הוא הזמין אותה להישאר עם קבוצת נערותיו כדי שהגברים העובדים בשדה לא יטרידו אותה. הוא אפילו דאג שהיא תקבל כמות מספקת של מזון ומים כעובדיו השכירים. יתר על כן, בועז לא דיבר בהתנשאות אל אותה אישה זרה וענייה, אלא הוא חיזק את ביטחונה ‎(‏רות ב’:8–10,‏ 13, 14‏)‎. בועז לא התרשם רק מאהבתה הבלתי אנוכית של רות כלפי חמותה נעמי, אלא גם מהעובדה שהיא הפכה לעובדת יהוה. טוב לבו של בועז היה למעשה ביטוי לחסדו של יהוה כלפי האישה שבאה ’לחסות תחת כנפי אלוהי ישראל’ ‎(‏רות ב’:12,‏ 20;‏ מש’ י”ט:17‏)‎. בדומה לכך, אהבתנו יכולה לסייע ל”אנשים מכל הסוגים” לזהות את צליל האמת ולחוש באהבתו הרבה של יהוה כלפיהם ‎(‏טימ”א ב’:3, 4‏)‎. מ10.16 א’:10–12

גם אנו יכולים לשטוח את דאגותינו בפני יהוה בביטחון מלא שהוא ישמע אותנו וייסוך בנו את הכוח לעמוד איתן ולשמור על שמחתנו. כשתפילותינו זוכות למענה, אמונתנו הולכת ומתחזקת ‎(‏יוח”א ה’:14, 15‏)‎. מאחר שהאמונה היא אחד ממרכיבי פרי הרוח, עלינו ’להמשיך לבקש’ את רוח אלוהים, כפי שהורה לנו ישוע ‎(‏לוקס י”א:9,‏ 13‏)‎. אולם איננו צריכים להתפלל לאלוהים רק כדי לבקש עזרה. אנו יכולים להודות ליהוה ולהלל אותו מדי יום על ’נפלאותיו’ אשר ”עצמו מִסַפֵּר” ‎(‏תהל’ מ’:6‏)‎. כמו כן, תפילותינו צריכות להראות שאנו זוכרים ”את הנתונים בכבלי מאסר כאילו גם [אנו] במאסר אתם”. עלינו גם להתפלל למען אחינו ברחבי העולם, בייחוד למען ”מי שמנהיגים [אותנו]”. זה אכן נוגע ללב לראות כיצד עונה יהוה לתפילותינו המשותפות ‎(‏עב’ י”ג:3,‏ 7‏)‎. מ10.16 ג’:8, 9