פחד — ידיד או אויב?‏

”‏אני חושבת על האופן שבו הייתי בוחרת למות.‏ איני רוצה למות בירייה,‏ אך אם יירו בי,‏ הייתי רוצה שיירו ישר בראשי,‏ כדי שאיהרג במקום”‏.‏

עיתונאי מהעיתון לוס אנג׳לס טיימס שמע מילים אלה מפיה של נערה בת 14.‏ הוא ראיין תלמידים על־אודות מעשי־רצח שנתבצעו לאחרונה — צעירים שהרגו מבוגרים ונוער כאחד.‏ כותרת הדיווח היתה:‏ ”‏עולם הפחד”‏.‏

אתה ודאי מודע לכך שרבים חיים בעולם של פחד.‏ פחד מפני מה?‏ יהא זה קשה לבודד פחד מסוים.‏ ראה אם תוכל למצוא במסגרת הסמוכה דברים,‏ שמפניהם חרדים חבריך או אנשים רבים באזור מגוריך.‏ המסגרת לקוחה מחוברת ניוזוויק מה־22 בנובמבר 1993,‏ והיא מראה את תוצאותיו של סקר דעת־קהל שנערך בקרב ”‏758 ילדים שגילם נע בין 10 ל־17 שנים,‏ יחד עם הוריהם”‏.‏

אם צעירים אלה היו מרואיינים עתה,‏ אפשר שהיו מציינים סיבות נוספות לחרדה,‏ כגון רעידות־אדמה.‏ בעקבות הרעש ההרסני שפקד את לוס אנג׳לס בינואר 1994,‏ דיווח טיים:‏ ”‏עם תסמיני ההפרעות הנובעות מדחק שלאחר הטראומה,‏ נמנים הבזקי־זכרונות חסרי שליטה,‏ סיוטים,‏ עירנות־יתר,‏ וכעסו של הפרט על חוסר־שליטתו בחייו”‏.‏ איש־עסקים שהחליט לעבור מהאיזור,‏ אמר:‏ ”‏הנזק הוא כלום.‏ מדובר בבהלה.‏ אתה הולך לישון בקומת הקרקע של ביתך,‏ כשרגליך נעולות נעליים.‏ אינך ישן.‏ מדי לילה,‏ אתה פשוט יושב שם וממתין,‏ אולי זה יקרה עכשיו.‏ זה גרוע”‏.‏

”‏שרשרת אסונות הותירה את היפנים מתוחים”‏,‏ אמרה הכותרת שניתנה לדיווח מטוקיו ב־11 באפריל 1995.‏ שם נאמר:‏ ”‏ההתקפה בגז־עצבים.‏.‏.‏ היתה מהלומה קשה ביותר לנפש היפנית,‏ משום שהיא באה כחלק משרשרת מאורעות,‏ שיצרו במשותף אי־ודאות בסיסית חדשה בנוגע לעתיד.‏.‏.‏ האנשים כבר אינם חשים ביטחון ברחובות,‏ שבעבר יצא להם מוניטין כבטוחים בשעות היום והלילה”‏.‏ כעת לא רק הקשישים פוחדים.‏ ”‏פרופסור אישיקאווה [‏מאוניברסיטת סֵיג׳ו]‏ אמר שהחרדה.‏.‏.‏ היתה חמורה במיוחד בקרב הצעירים,‏ שתדירות אין להם מושג ברור מה העתיד צופן בחובו עבורם”‏.‏

מן הראיות עולה ש”‏מקרה של אימה גדולה עלול לשנות את ההרכב הכימי של המוח,‏ ולהפוך את האנשים לרגישים יותר לעליות חדות באדרנלין,‏ אפילו כעבור עשרות שנים”‏.‏ מדענים מנסים להבין כיצד המוח מפרש מצב מחריד — כיצד אנו שוקלים את הפרטים ומגיבים בגילוי פחד.‏ פרופסור ג׳וזף לדו כתב:‏ ”‏על־ידי חשיפת שלוחות העצבים שדרכן המצב מאלץ את היצור לחוש פחד,‏ אנו מקווים להבין בבירור את המנגנונים הכלליים של צורת זיכרון זו”‏.‏

אך,‏ רובנו לא מתעניינים במיוחד ביסוד הכימי או העצבי של הפחד.‏ אפשר שבאופן מציאותי,‏ אנו מתעניינים יותר בתשובות לשאלות,‏ כגון מדוע אנו מפחדים?‏ כיצד עלינו להגיב?‏ האם קיים פחד בריא?‏

בוודאי תסכים שלעתים פחד עשוי לעזור לך.‏ למשל,‏ תאר לעצמך שחשוך כשאתה מתקרב לביתך.‏ הדלת פתוחה במקצת,‏ אף שהשארת אותה סגורה ונעולה.‏ נדמה לך שאתה רואה מבעד לחלון צללים נעים.‏ מייד אתה נעשה מתוח,‏ כיוון שאתה חש שמשהו כלל אינו כשורה.‏ ייתכן שבתוך הבית נמצא גנב או פורץ האוחז בסכין.‏

הפחד האינסטינקטיבי שלך במקרים מעין אלה,‏ עשוי להצילך מפני כניסה שאננה למצב מסוכן.‏ הפחד עשוי לעזור לך לנקוט אמצעי־זהירות או לגייס עזרה בטרם תיאלץ להתמודד עם פגיעה אפשרית.‏ קיימות דוגמאות רבות כאלה:‏ שלט המזהיר אותך מפני מתח גבוה;‏ הודעה המשודרת ברדיו בנוגע לסערה משתוללת הנעה לעבר אזור מגוריך;‏ רעש מיכני צורם הבוקע ממכוניתך,‏ בשעה שאתה נוהג בכביש עמוס.‏

במקרים אחדים תחושת הפחד יכולה בהחלט לשמש לך ידיד.‏ ביכולתה לעזור לנו להגן על עצמנו או לפעול בתבונה.‏ אך ידוע לך היטב,‏ שפחד מתמיד או עז אינו באמת ידידך.‏ הוא אויבך.‏ הוא עלול לגרום לקוצר־נשימה,‏ לפעימות־לב מהירות,‏ לערפול חושים,‏ לרעד,‏ לבחילה ולתחושת ניתוק מן הסביבה.‏

אפשר שתתעניין מאוד לדעת שהמקרא הגדיר את תקופתנו כמאופיינת בהתפתחויות מחרידות עלי־אדמות ובאימת־מוות.‏ אך מהי הסיבה לכך,‏ ואילו השלכות צריכות להיות לדבר על חייך ועל חשיבתך?‏ וכן,‏ מדוע ניתן לומר שמנקודת־המבט המקראית קיים פחד יומיומי שהוא מועיל וטוב במיוחד?‏ הבה נראה.‏

[‏תיבה בעמוד 3]‏

כשנשאלו מה מדאיג אותם ואת בני־משפחתם יותר מכל,‏ מבוגרים וילדים אמרו שהם חרדים מפני:‏

ילדים הורים

56% פשעים אלימים נגד בן־משפחה 73%

53% פיטוריו של מבוגר 60%

43% חוסר אמצעים לקניית מזון 47%

51% חוסר אמצעים להתייעצות עם רופא 61%

47% חוסר אמצעים למימון דיור 50%

38% בן־משפחה המתמכר לסמים 57%

38% התפוררות משפחתם 33%

מקור:‏ ⁦Newsweek, November 22, 1993⁩