יושר — תכונה רצויה, אך האם די בה?
האם היושר אכן רצוי ומועיל בחיי היומיום? יושר מוגדר בין היתר כאי־צביעות, כנות, גילוי לב ואמיתיות. אין ספק אפוא שתכונה זו מועילה ותורמת ליחסים טובים עם הזולת. השליח פאולוס הפציר במשיחיים שהיו משרתים אחרים: ”הישמעו בכל דבר לאדוניכם אשר בעולם הזה, לא למראית עין, כמתרצים אל בני אדם, אלא בתום לב וביראת יהוה” (קולוסים ג׳:22). אכן, מי לא ישמח להעסיק אדם ישר והגון כזה? למעשה, לאנשים ישרים יש לעתים סיכויים טובים יותר למצוא עבודה ולהחזיק בה.
אך מה שהופך את היושר למועיל ביותר הוא הדרך שבה תכונה זו משפיעה על יחסינו עם אלוהים. בני ישראל זכו לברכת אלוהים כל עוד שמרו בנאמנות את החוקים ואת החגים. בהקשר של שמירה על טוהר הקהילה אמר פאולוס למשיחיים: ”לכן נחוגה לא בשאור ישן ולא בשאור הרע והרשע, אלא במצות התום והאמת” (קורינתים א׳. ה׳:8). לפיכך, כדי לעבוד את אלוהים בצורה המקובלת עליו, התום והיושר לא רק רצויים אלא אף חיוניים. אך שים לב שהיושר אינו מספיק. עליו להיות מלווה באמת.
מי שבנו את אוניית הנוסעים טיטניק וגם אלה שהפליגו בה, ודאי האמינו בשיא הכנות שהיא אינה מסוגלת לטבוע. אך בהפלגת הבכורה שלה ב־1912 התנגשה האונייה בקרחון, וכתוצאה מכך 517,1 אנשים איבדו את חייהם. כמו כן, היו יהודים במאה הראשונה שאולי האמינו בתום לב שהדרך שלהם לעבוד את אלוהים היא הנכונה, אך קנאתם היתה ”קנאה שאין עימה דעת” (רומים י׳:2). לכן כדי שנהיה רצויים בעיני אלוהים, אמונתנו הכנה צריכה גם להישען על מידע מדויק. עדי־יהוה באזור מגוריך ישמחו לעזור לך לבדוק כיצד אפשר לעבוד את אלוהים בתום, ביושר ובאמת.