”קבלו נא את מתנתי הצנועה”
מילים אלו נכתבו במכתב שהתקבל במשרד הסניף של עדי־יהוה ברוסיה. לצד המכתב הגיעה קופסה גדולה מלאה גרבי צמר.
את המתנה שלחה אלה בת ה־67, עדת־יהוה המשרתת בקהילה במזרח הרחוק של רוסיה. אלה המשרתת את יהוה כבר יותר מעשר שנים ומבשרת בהתלהבות את בשורת המלכות, לקתה בשבץ שהותיר אותה משותקת חלקית. ואולם, מתוך לב שופע אהבה, הולכת אלה בדרכה של צביה, משיחית בת המאה הראשונה לספירה שתפרה בגדים לבני אמונתה (מעשי השליחים ט׳:36, 39).
במכתבה כתבה אלה: ”אינני יכולה להזיז את רגליי, אבל ידיי עדיין מתפקדות. לכן אני מבשרת את הבשורה בעזרת כתיבת מכתבים”. עוד אמרה: ”החלטתי שכל עוד ידיי מתפקדות, אסרוג כמה זוגות גרביים חמים. הייתי רוצה שהגרביים האלה יינתנו לאחים ולאחיות הנוסעים לבנות אולמי מלכות במקומות קרים, כמו במזרח הרחוק [של רוסיה] ובסיביר”.
ביחס לתלמידיו האמיתיים אמר ישוע המשיח: ”בזאת יֵדעו הכול שתלמידיי אתם: אם תהיה אהבה ביניכם” (יוחנן י״ג:35). האהבה שהראתה אלה היא מסימני הזיהוי של תלמידי ישוע האמיתיים.