יראת יהוה נובעת מאהבתנו העמוקה כלפי יהוה ומונעת מאיתנו לפעול בניגוד לרצונו.‏ אנו משתוקקים להבחין בין טוב לרע ובין אמת לשקר כדי שנוכל להיות רצויים בעיניו ‎(‏מש׳ ב׳:‏3–6;‏ עב׳ ה׳:‏14)‎‏.‏ אם ניתן לפחד מפני בני אדם לגבור על היראה שלנו לאלוהים,‏ אנו עלולים לסטות מהאמת.‏ שים לב לדוגמתם של 12 ראשי השבטים שנשלחו לרגל בארץ המובטחת.‏ עשרה מהמרגלים הניחו לפחד מפני הכנענים לגבור על אהבתם ליהוה.‏ הם אמרו לבני ישראל:‏ ”‏לא נוכל לעלות נגד העם,‏ כי חזק הוא מאיתנו”‏ ‎(‏במ׳ י״ג:‏27–31)‎‏.‏ מנקודת מבט אנושית,‏ הכנענים באמת היו חזקים יותר.‏ אבל הטענה שבני ישראל אינם מסוגלים להביס את אויביהם השאירה את יהוה מחוץ לתמונה.‏ מ24.‏07 9 §5–6

האם אנו יכולים לסמוך בלב שלם על כל החלטותיו של יהוה,‏ בין שישפוט אדם מסוים למוות ובין שלחיים?‏ אין ספק שכן!‏ כפי שציין אברהם,‏ יהוה הוא ”‏שופט כל הארץ”‏ הנוהג תמיד בחוכמה וברחמים,‏ וכל פעליו מושלמים.‏ הוא גם לימד את בנו את כל דרכיו והפקיד בידו את הסמכות לשפוט ‎(‏יוח׳ ה׳:‏22)‎‏.‏ הן האב והן הבן יודעים מה טמון בליבו של כל אחד מאיתנו ‎(‏מתי ט׳:‏4)‎‏.‏ על כן אנו בטוחים שכל אדם ואדם יזכה למשפט צדק!‏ לכן נרצה לחזק את ביטחוננו בכך שיהוה תמיד יודע מהו הדבר הנכון לעשות.‏ אנו מכירים בעובדה שאין לנו הכישורים הנדרשים כדי לשמש כשופטים,‏ אך יהוה הוא שופט נשגב מאין כמוהו ‎(‏יש׳ נ״ה:‏8 ,‏9)‎‏.‏ משום כך איננו מהססים להותיר את כל השיפוט בידיו ובידי בנו המלך,‏ המשקף בצורה מושלמת את צדקתו ורחמיו ‎(‏יש׳ י״א:‏3,‏ 4)‎‏.‏ מ24.‏05 7 §18–19

אנו לומדים לקח חשוב בנושא היושר מהמפגש הראשון בין ישוע לנתנאל.‏ כשפיליפוס הציג בפני ישוע את ידידו נתנאל,‏ ישוע הגיב בצורה מעוררת פליאה.‏ אף שהוא טרם הכיר את נתנאל באופן אישי,‏ הוא אמר:‏ ”‏הינה באמת בן ישראל שאין בו מרמה”‏ ‎(‏יוח׳ א׳:‏47)‎‏.‏ הוא הבחין שנתנאל ניחן בכנות יוצאת דופן.‏ אף שהיה אדם לא מושלם בדיוק כמונו,‏ לא דבק בו שמץ של צביעות או העמדת פנים.‏ ישוע התרשם מהיושר שלו ושיבח אותו על כך.‏ רוב הדרישות שעלינו לעמוד בהן על מנת להשביע את רצון יהוה,‏ המופיעות בתהלים ט״ו,‏ קשורות לאופן שבו אנו מתייחסים לאחרים.‏ תהלים ט״ו:‏3 מציין שמי שמתארח באוהלו של יהוה ”‏אינו משמיץ בלשונו,‏ אינו עושה רע לרעהו ואינו מכפיש את ידידיו”‏.‏ ניצול לרעה של לשוננו בדרכים הללו עלול להסב נזק רב לאחרים ‎(‏יעקב א׳:‏26)‎‏.‏ מ24.‏06 10 §7,‏ 9;‏ 11 §10