כליותיך — מסנן מכלכל חיים

מאת כתב עורו!‏ באירלנד

לכדור־הארץ ולאדם יש משהו מן המשותף:‏ כדי לקיים חיים,‏ שניהם זקוקים למסנן.‏ כדור־הארץ חייב להתגונן מפני ההפגזה הבלתי פוסקת של קרני השמש המזיקות.‏ שכבת האוזון באטמוספירה מסננת אותן,‏ ומאפשרת לאור מכלכל חיים להגיע אל כדור־הארץ.‏ ומה באשר לגופך?‏ חלק ניכר מן התהליכים הכימיים המתחוללים בגופך משחררים אל דמך רעלים וחומרי פסולת.‏ אם הללו ייוותרו בגופך,‏ עלול הדבר ליצור בעיות חמורות ואף לגרום למותך.‏ יש לסנן אותם ללא הרף ולהרחיקם מן הגוף.‏

פעולת סינון זו היא אחד מתפקידיהן העיקריים של הכליות.‏ השאלה היא כיצד איברים קטנים אלו מסוגלים לזהות,‏ לבודד ולהרחיק חומרים מזיקים,‏ ובה בעת לוודא שיסודות חיוניים ייוותרו בדמך להזנת גופך ולחיזוקו?‏ כמו־כן,‏ כיצד תוכל לסייע לכליות לשמור על בריאותך?‏

מה מסתתר בתוך הכליות?‏

לאדם יש בדרך־כלל שתי כליות,‏ אשר מצויות משני עברי עמוד השדרה בגב התחתון.‏ אורך כל אחת כ־10 סנטימטר,‏ רוחבה חמישה סנטימטרים,‏ עוביה שני סנטימטרים וחצי,‏ ומשקלה בין 110 ל־170 גרם.‏ בחתך אורכי מתגלים כמה מרכיבים ברורים,‏ כפי שניתן לראות בציורים הנלווים.‏

כדי להמחיש את תפקוד הכליות,‏ שווה בנפשך איצטדיון שאליו נוהרים אלפי אנשים.‏ קודם כל,‏ יש לחלק את הקהל להרבה שורות קטנות.‏ אחר־כך,‏ בכל שורה איש איש עובר בתורו מבעד לשער ביטחון ומי שאין לו כרטיס מופנה הצדה.‏ בעלי הכרטיסים נכנסים פנימה אל מקומותיהם.‏

בדומה לכך,‏ כל מרכיבי דמך חייבים לנוע במחזוריות בכל גופך.‏ במהלך תנועתם,‏ הם נאלצים לעבור שוב ושוב מבעד לכליות,‏ דרך כלי דם גדולים,‏ עורקי הכליות,‏ אחד לכל כליה.‏ (‏ראה תיאור סכימטי בעמוד 21.‏)‏ עורק הכליה חודר אל הכליה,‏ ובשכבותיה הפנימיות והחיצוניות מסתעף לכלי דם קטנים.‏ המרכיבים השונים של דמך עוברים אפוא אל ”‏שורות”‏ קטנות וקלות לניהול.‏

לבסוף,‏ מגיע הדם אל צרורות זעירים,‏ אשר כל אחד מכיל קרוב ל־40 כלי דם קטנטנים ומפותלים לאין שיעור.‏ כל צרור,‏ הקרוי פקעית,‏ נתון בקרום בעל דפנות כפולים המכונה קופסית בַּאוּמָן.‏a הפקעית וקופסית בַּאוּמָן הם הנֶפרון —‏ יחידת הסינון הבסיסית בכליות — החלק הראשון ב’‏שער הביטחון’‏ של כליותך.‏ בכל כליה יש יותר ממיליון נפרונים.‏ הם זעירים מאוד,‏ ותוכל לראותם אך רק מבעד למיקרוסקופ!‏ (‏ראה ציור סכימטי של הנפרון בהגדלה בעמוד 20.‏)‏

סינון הדם בשני שלבים

תאי הדם והחלבונים חיוניים לך.‏ הם מעניקים לגופך שירותים הכרחיים וביניהם אספקת חמצן,‏ הגנה ותיקוני נזקים.‏ כדי שלא לאבד תאי דם וחלבונים בתהליך הסינון,‏ יש קודם כל להפרידם משאר המרכיבים.‏ את המשימה המיוחדת הזו מבצעות קופסיות באומן.‏ כיצד?‏

כלי הדם החודרים אל הפקעית מתפצלים לנימים זעירים בעלי דפנות דקיקות.‏ לחץ הדם מסוגל אפוא לדחוף כמות מסוימת של מים ומולקולות קטנות אחרות מבעד לדפנות הנימים הדקות,‏ מחוץ לדם אל קופסית באומן ואל צינורית סלילית המחוברת אליה.‏ צינורית זו מכונה האבובית המפותלת.‏ מולקולות החלבון הגדולות ותאי הדם נותרים בדם וממשיכים במסעם בתוך הנימים.‏

כעת הסינון נעשה בררני יותר.‏ כליותיך חייבות לוודא ששום דבר חשוב לגופך לא ילך לאיבוד!‏ בשלב זה,‏ הנוזל הזורם דרך האבובית הוא תערובת מימית,‏ המורכבת ממולקולות מועילות שהתמוססו וכן גם מחומרי פסולת וחומרים לא־רצויים אחרים.‏ תאים מיוחדים השוכנים לאורך הדופן הפנימי של האבובית מזהים את המולקולות המועילות ובהן מים,‏ מלחים,‏ סוכרים,‏ מינרלים,‏ ויטמינים,‏ הורמונים וחומצות אמינו.‏ הן נספגות מחדש בדופן האבובית ומוחזרות אל רשת הנימים כדי לשוב אל הדם.‏ הנימים שבים ומתחברים יחדיו לוורידים קטנים המתנקזים אל כלי דם הקרוי וריד הכליה.‏ דרכו עוזב דמך המסונן והמזוקק את הכליה וממשיך במסעו לכלכל את החיים בגופך.‏

הרחקת חומרי פסולת

אולם מה באשר לנוזל שנותר באבובית?‏ יש בו כמובן חומרים שאינם רצויים לגוף.‏ הנוזל ממשיך לזרום באבובית עד הגיעו לצינורית מאסף השתן,‏ כלומר אל צינור המאסף,‏ ובמקביל לכך תאים אחרים בדופן האבובית משחררים לתוכה הפרשות אחרות,‏ כגון אמוניה,‏ אשלגן,‏ שִתנן,‏ חומצת שתן ועודפי מים.‏ התוצר הסופי הוא השתן.‏

צינורות המאסף היוצאים מן הנפרונים השונים משתלבים יחדיו ומשחררים שתן מבעד לפתחים המצויים בראש הפירמידות.‏ השתן עובר אל אגן הכליה ומשם אל השופכן — הצינור המחבר בין הכליה לבין שלפוחית השתן.‏ השתן מצטבר בשלפוחית ואחר־כך מופרש החוצה.‏

למרות גודלם המיקרוסקופי,‏ הנפרונים בכליותיך,‏ שמספרם יותר משני מיליון בערך,‏ מבצעים מלאכה מרשימה ביותר.‏ אנציקלופדיה בריטניקה החדשה אומרת:‏ ”‏הנפרונים.‏.‏.‏ מסננים את כל חמשת ליטרי המים שבדם כל 45 דקות”‏.‏ בשעה שחומרים שונים נספגים מחדש ותהליכים רבים נשלמים,‏ גוף נורמלי ובריא מסוגל לשחרר כשני ליטרים של חומרי פסולת,‏ בצורת שתן,‏ כל 24 שעות.‏ איזו מערכת יעילה ויסודית!‏

דאג לכליותיך!‏

כליותיך מנקות ומתחזקות את עצמן.‏ בכוחן לתפקד זמן רב.‏ עם זאת,‏ עליך לסייע להן למלא את תפקידן.‏ כמויות גדולות של מים חייבות לזרום דרך הכליות לשמירת בריאות גופך.‏ ואכן,‏ צריכת מים מספקת היא אחת הדרכים למניעת היווצרות דלקות בכליות ואבני כליה.‏b שתיית מים מסייעת גם למערכת הלב וכלי הדם ולמערכת העיכול,‏ מציין ד״ר ס.‏ גודאק,‏ ראש המחלקה האורולוגית בבית־החולים של לונג איילנד קולג’‏,‏ ניו־יורק.‏

כמה מים?‏ ד״ר גודאק ורופאים אחרים ממליצים שמלבד שאר המאכלים והמשקאות,‏ יש לשתות לפחות שני ליטרים מים ביום.‏ ”‏רוב האנשים סובלים מחוסר נוזלים”‏,‏ אמר ד״ר גודאק לכתב עורו!‏ הוא ציין שכל עוד אינך סובל ממחלה בכליות או בלב,‏ המים מועילים לתפקודם.‏ ”‏אבל אתה חייב לשתות מספיק”‏,‏ הוסיף ד״ר גודאק.‏ ”‏הרוב אינם עושים כן”‏.‏

יש הנהנים יותר לשתות מים בתוספת קלה של טעמים,‏ כמו טעם לימון.‏ אחרים מעדיפים לשתות מי מעיינות או מים אשר סוננו בפחם פעיל.‏ בכל מקרה,‏ מים ללא תוספות או מים בתוספת קלה של טעם טובים לכליותיך מאשר משקה אחר.‏ למעשה,‏ הסוכר במיצי פירות ובמשקאות ממותקים מגביר בגוף את הצורך במים.‏ משקאות המכילים אלכוהול או קפֶאין גורמים לאובדן נוזלים.‏

אולי לא קל יהיה להתרגל לשתות שני ליטרים מים ביום.‏ ראשית כל,‏ רבים סבורים שיש בזה משום אי־נוחות ומבוכה ללכת לשירותים בתדירות גבוהה מן הרגיל.‏ אך גופך יודה לך עבור המאמץ הנוסף.‏ חוץ משמירת הבריאות,‏ שתיית מים בכמות מספקת עשויה אף לשפר את המראה החיצוני.‏ הרופאים מדגישים כי תזונה טובה וצריכת נוזלים גבוהה יעילוֹת בשמירת יפי עור הפנים מאשר תכשירים שונים למיניהם.‏

למרבה הצער,‏ מנגנון הצמא שלנו אינו מושלם,‏ ורגישותו פוחתת עם השנים.‏ לכן,‏ לא די בתחושת הצימאון לקבוע מהי כמות המים הדרושה לנו.‏ כיצד תוכל לוודא ששתית מספיק?‏ יש המתחילים את היום בשתיית שתי כוסות מים,‏ ולאחר מכן שותים כוס נוספת כל פרק זמן מסוים.‏ אחרים דואגים שיהיה לנגד עיניהם ובהישג יד בקבוק מים שקוף — תזכורת לשתות מים מדי פעם.‏ תהא השיטה אשר תהא,‏ שתיית מים נקיים וטהורים בשפע היא אחת הדרכים להביע הערכה עבור כליותיך — המסנן המופלא ההכרחי לקיומך.‏

‏[‏הערות שוליים]‏

‏[‏תיבה בעמוד 20]‏

הנפרון — יחידת הסינון הבסיסית

בכל כליה יש יותר ממיליון נפרונים.‏ אורך המערכת הצינורית בכל נפרון הוא בממוצע 3 סנטימטרים ורוחבה 05.‏0 מילימטר בלבד.‏ אולם,‏ לוּ ניתן היה לפרום את כל האבוביות של כליה אחת,‏ היה אורכן מגיע לכדי 30 קילומטר בערך!‏

קופסית באומן היא למעשה קצה האבובית המפותלת של הנפרון.‏ האבובית מוקפת ברשת של כלי דם קטנטנים המכונים נימים.‏ האבובית חודרת אל צינור מאסף גדול ממנה,‏ המזרים את חומרי הפסולת והרעלים שסוננו על־ידי הנפרון.‏

‏[‏תרשים בעמודים 20,‏ 21]‏

וריד הכליה מזרים דם מסונן חזרה אל הגוף

עורק הכליה מזרים דם שטרם סונן אל הכליה

פירמידות הכליה הן מבנים דמויי חרוט המזרימים את השתן אל אגן הכליה

הקליפה מכילה את הפקעית של כל נפרון

אגן הכליה הוא משפך שאליו מתנקז השתן ועובר ממנו אל השופכן

השופכן מזרים את השתן מן הכליה אל שלפוחית השתן

‏[‏תרשים בעמוד 20]‏

הנפרונים,‏ כשני מיליון מסננים זעירים דמויי צינור,‏ המנקים את הדם

פקעית

השתן נאסף על־ידי האבובית המפותלת,‏ ומשם זורם אל שלפוחית השתן

קופסית בַּאוּמָן

נימים