הפניות עבור גיליון פעילות לאסיפת אורח חיינו ושירותנו
17–23 ביולי
אוצרות מדבר־אלוהים | יחזקאל י״ח עד כ״א:5
”כשיהוה סולח, האם הוא גם שוכח?”
מ12–א 7/1 18 §2
האם אלוהים שוכח לאחר שהוא סולח?
יהוה השתמש בנביא יחזקאל כדוברו כדי להכריז את משפטו על תושבי יהודה וירושלים הלא־נאמנים. בני העם ככלל נטשו את עבודת יהוה ומילאו את הארץ באלימות. יהוה ניבא שהבבלים ישמידו את ירושלים. אך בין דברי המשפט שלו סיפק יהוה גם מסר של תקווה. לכל אדם יש בחירה; כל אדם אחראי על מעשיו שלו (פסוקים 19, 20).
מ12–א 7/1 18 §3–7
האם אלוהים שוכח לאחר שהוא סולח?
מה אם הפרט יחדל מעשיית הרע ויעשה את הטוב? יהוה אמר: ”והרשע, כי ישוב מכל חטאותיו אשר עשה ושמר את כל חוקותיי ועשה משפט וצדקה, חיֹה יחיה. לא ימות” (פסוק 21). יהוה היה מוכן לסלוח לחוטא שנטש את דרך הרע וגילה חרטה אמיתית (תהלים פ״ו:5).
ומה לגבי החטאים שהוא ביצע? ”כל פשעיו אשר עשה לא ייזכרו לו”, הסביר יהוה (פסוק 22). שים לב שחטאי האדם המתחרט ”לא ייזכרו לו”, כלומר לא ייזכרו נגדו. מדוע יש לכך חשיבות?
המילה המקראית ’לזכור’ אינה מסתכמת בזכירת מעשי העבר. ספר עיון אחד מציין באשר למילה זו: ”למעשה, לעיתים תכופות [היא] מצביעה על פעולה או מופיעה לצד פעלים המתארים פעולה כלשהי”. מכאן שמשמעות המילה ’לזכור’ יכולה להיות ’לפעול’. אם כן, כאשר יהוה אומר שחטאי החוטא המתחרט ”לא ייזכרו לו”, הוא בעצם אומר שהוא לא יפעל נגד הפרט בשל חטאיו. הוא לא ירשיע אותו או יעניש אותו.
המילים שביחזקאל י״ח:21, 22 מציירות תמונה נוגעת ללב של גודל סלחנותו של אלוהים. לאחר שיהוה סולח לנו על חטאינו, הוא לעולם לא יזקוף אותם נגדנו בעתיד. תחת זאת, הוא משליך מאחוריו את חטאי המתחרטים (ישעיהו ל״ח:17). הוא כביכול מוחק כל זכר לחטאיהם (מעשי השליחים ג׳:19).
בתור בני אדם לא־מושלמים אנו זקוקים לרחמי אלוהים. אחרי הכול, אנו מרבים לחטוא (רומים ג׳:23). אך יהוה חפץ שנדע שאם נתחרט בכנות, הוא יהיה מוכן למחול לנו. ולאחר שהוא סולח, הוא שוכח — כלומר, הוא לעולם לא יזכיר את חטאינו כדי להרשיע או להעניש אותנו. איזו מחשבה מעודדת! האם רחמי אלוהים גורמים לך לרצות לקרוב אליו יותר?
31 ביולי עד 6 באוגוסט
אוצרות מדבר־אלוהים | יחזקאל כ״ד עד כ״ז
”נבואה נגד צור מחזקת את ביטחוננו בדבר יהוה”
בנ–1–א 70
אלכסנדר
אלכסנדר נחל שני ניצחונות מכריעים באסיה הקטנה על הפרסים (הראשון בנהר הגרניקוס, והשני באיסוס, שבו צבא פרסי גדול שנאמד בחצי מיליון חיילים נחל כישלון חרוץ). אך במקום לרדוף אחר חיילי פרס הנמלטים, הוא הסב את תשומת לבו לאי צור. מאות שנים קודם לכן נובא שחומותיה, מגדליה, בתיה ואפילו עפרה של צור יושלכו לים (יחז כ״ו:4, 12). לכן נודעת חשיבות רבה לעובדה שאלכסנדר השתמש בהריסות העיר היבשתית שהוחרבה על־ידי נבוכדנאצר שנים רבות קודם לכן כדי לבנות סוללה בת 800 מטרים עד לעיר שעל האי. המהלומה שהנחיתו הצי הימי ומכונת המלחמה שלו החריבו את גבירת הים הגאה ביולי שנת 332 לפה״ס.